בית הקברות של מנזר הדורמיציון שייך למנזר הבנדיקטיני, הקתולי, של דוברי השפה הגרמנית שעל הר ציון בירושלים. רק נזירים ואבות מנזר קבורים בו.

לאחר ייסוד והקדשת הכנסייה ומבני המנזר, נוצר גם בית הקברות בגודל של כ 50 מ”ר, בפינת גינת המנזר. בנוי על שרידי ופסולת בניה, גובהו של בית הקברות כמטר מעל יתר פני השטח. בהיותו שטח קטן למדי, נמצא ראוי לתפקוד כבית קברות.  הוא גובל בדיוק עם בית הקברות האורתודוכסי.   באמצע שנות התשעים , עוצב באותו אופן שהוא נראה כיום.

מאז הקמתו, הובאו למנוחתם 29 נזירים, כולל אב המנזר הראשון, מרקוס קאופמן (1871 – 1949). ברובם הקברים הם עם קבורה כפולה. על המציבות הפשוטות מופיעים שמות האחים (שם הנזורה ושם המשפחה) ושלושה תאריכים: הלידה, הכניסה לחיי נזירות והמוות. מציבת אבן בצד אחד של בית הקברות מציינת את שמות כל אלו אשר חיו במנזר אך בשל נסיבות שונות (כגון מלחמה או מעבר למנזר אחר) נקברו במקומות אחרים (כגון נצרת, מקומות אחרים בירושלים, גרמניה, ארה”ב וכיו”ב).

הלוויה הראשונה נערכה בשנת 1932 והאחרונה ביותר בשנת 2017.

מספר נזירים בנדיקטינים מפורסמים למדי נקברו בבית הקברות הזה. בינהם האח בנדיקט סטולץ (1895 – 1986), שהיה ראש המנזר משך זמן רב, סופר ואזרח כבוד של העיר ירושלים. נזיר מפורסם אחר הוא ברגיל (ורגיל) פיקסנר (1921 – 2002), שהיה ארכאולוג ומומחה למקרא וארץ ישראל.

Print Friendly, PDF & Email