כנסיית המושיע הקדוש ובית הקברות הארמני בהר ציון

בקיר המזרחי, בגומחה הקרובה לכנסייה, נמצא מזבח שעוטר בשנת  1928 על ידי מייסד הקרמיקה הארמנית של ירושלים, דוד אוהנסיאן. באריח כחול שבדופן המזבח נכתב בארמנית:

דוד אוהנסיאן איש קוטחיה, אשר ייסד בשנת 1919 את אמנות הקרמיקה בירושלים , יצר כאן בסדנתו את האריחים האלה לציפוי המזבח לזכר הוריו ולזכר כל אלה מבני משפחתו אשר הלכו לעולמם. שנת 1928, בימי כהונתו של הפטריארך אלישע טוריָאן.

פנל נוסף, סמוך למזבח שזיהויו כעבודה של אוהנסיאן אינו ודאי, משתרע על קיר שלם והמרכזו צלב ארמני. פרופ’ נורית כנען קדר תיארה את הפנל:

האריחים הכחולים המעוטרים בדגם שחור יוצרים משטח אחיד, שעליו מופיע הצלב הענקי, מוקף מסגרת לבנה על פני הרקע, כדימוי מבודד וכסימן של התגלות.

פנלים נוספים עם צלבי ענק ארמנים נעשו בשנות ה-20 וה-30 על ידי הסדנה המשותפת למשפחות בליאן וקרקשיאן, ה”פלסטיין פוטרי”.

יצירתה של אמנית הקרמיקה הארמנית, מארי בליאן, על קברו של בעלה סטראק (Setrak Balian), שנפטר בשנת 1997. סטראק, הקדר, היה בנו של נישן בליאן ממיסדי הקרמיקה הארמנית של ירושלים. על המצבה הקבועה על חומת בית הקברות משתף סגנונה המיוחד של בליאן, הדמות האבלה המייצגת את האמנית, שלושת המלאכים, המייצגים את שלושת ילדיהם. בתחתית הלוח בולטים פרחי הצבעונים האדומים, גבעוליהם שבורים ופרחיהם שמוטים בהפגנת צער ואבל.

בלב בית הקברות ניצב אובליסק, זוהי מצבת הקבר של חיילים ארמנים, מ’לגיון המזרח’ של חייל המשלוח הצרפתי, שנפלו בקרב עררה (Arara) בשומרון בספטמבר 1918. בני קהילות ארמניות מתורכיה ומרחבי העולם התנדבו בשלהי מלחמת העולם הראשונה לסייע למגר את השלטון האימפריה העות’מאנית המתפוררת. בקרב עררה, בפיקודו של הגנרל אדמונד אלנבי, נפלו 23 לוחמים ארמנים שנקברו תחילה בקבר אחים במקום. בשנת 1926 הועברו שרידיהם לבית הקברות בהר ציון ונבנתה המצבה, שהיתה ברבות השנים לאתר ההנצחה המרכזי לאירועי יום הזיכרון לחללי טבח העם הארמני בידי התורכים במלחמת העולם הראשונה.

האנדרטה לזכר חללי לגיון המזרח, צילום: ברוך גיאן.

לקריאה נוספת: שי רוזן, “לגיון המזרח”.